buy1

 

ebay_paypal

דרכים לכתיבה, עריכה והפקה של ספר המשפחה לדורותיהarticle6

אם אבן שושן הגדיר ספר זיכרון כ"ספר המוצא לכבוד אדם חשוב או ליובלו או כמזכרת לשמו לאחר פטירתו" (ההדגשות שלי. א.א.). וספיר: "ספר המוצא לכבוד מישהו ליובלו או כמזכרת לשמו לאחר פטירתו". הרי שהבדלים אלה משקפים את התודעה ההולכת ומתרחבת לגבי חשיבות התיעוד האישי ושימור הזיכרונות של אנשים מן היישוב.

מעגל השואלים והמתענייניים בשורשיהם הולך ומתרחב. אלה שנקלעים למעגל ומתמכרים לו מבקשים לעקוב אחר שמות אבותיהם, להכיר את הנסיבות בהן הגיעו לאן שהגיעו, להבין מהם הערכים לאורם פעלו, מהי המורשת שעברה מדור לדור, מה מקורן של תכונות פיזיות ואישיותיות וגם למשל ללמוד על ההיסטוריה הרפואית של המשפחה.

החוקר את שורשי משפחתו מתוך סקרנות ותחושת שייכות רצוי שיבחן אם עליו להתרכז רק בחוטים המושכים אותו הלאה ובדרכים הנפתחות בפניו או שמא עליו לחשוב מלכתחילה גם על השלב המאוחר יותר, שבו ירצה לכנס את תוצרי מחקרו לכלל ספר, אלבום, דיסק או אתר באינטרנט?

הרשו לי להציע חשיבה מטרתית ותוצאתית. ההנחה הראשונה שלי היא שספר זיכרונות נכתב במטרה להשאיר לדור הצעיר את הסיפור המשפחתי בבחינת "והגדת לבנך". ההנחה השניה היא שבבוא העת ירצה החוקר לארגן את הרשימות, לשמר את הסיפורים, לתעד את מקורות המידע ואת הדרך למציאתם, ולהעביר הלאה את אילן היוחסין לפרטי פרטיו. ההנחה השלישית היא שהפורמט המתאים ביותר לצורך העניין (גם אם לא הבלעדי) הוא ספר מודפס.

במחקר רב שנים העוקב אחר שורשי המשפחה מתרחשת התוודעות הדרגתית לדמויות מבני המשפחה שאינן בין החיים. חשיפה רבת שלבים של צדדים באישיות או של דמויות שונות מתרחשת כתוצאה ממשיכת קצה חוט זה או אחר בלא שהחוקר ידע מראש לאן יוביל אותו קצה החוט. הדברים מתגלגלים ומתגבשים תוך כדי תהליך החקר. עמיה ליבליך משתפת בספרה אל לאה (הקיבוץ המאוחד) את הקורא בהרהוריה, במניעיה, ברפלקציה שלה על חייה. כלומר, על אף שמדובר בביוגרפיה של לאה גולדברג, שזורים בה אלמנטים אוטוביוגרפיים מחיי החוקרת-הכותבת עמיה ליבליך. דרך כתיבה ייחודית זו עשויה להוות מודל גם לכתיבה של ספר שורשים. התנאי ליצירה מעין זו הוא ניהול יומן שבו יש לתעד את השלבים השונים אשר עובר החוקר בדרך. שיחות טלפון, מכתבים ששלח, תגובות שקיבל, מכתבים שגילה, וגם תובנות אליהן הגיע באשר לעצמו ולמשפחתו. יומן זה ישמש בבוא העת חומר גלם חשוב לכתיבת ספר, לצד חומרי החקר עצמם כמו המפות, התעודות והריאיונות.

סיפורי המחקר מרתקים, בייחוד אלה שיש בהם את הנגיעה האישית, את הביטוי הרגשי של הכותב, של החוקר. לאחר פגישות או שיחות טלפוניות מומלץ לרשום במחברת או ביומן שהצעתי לעיל, הערות לגבי הדרך בה מי ששוחחנו עמם נשמעו, נראו, מה הרושם שהותירו בנו. כדאי לתעד את המשמעות של קבלת מכתב חשוב, תמונה, שם נוסף לאילן, ביקור במקום מסוים, בסמוך למועד ההתרחשות. מאוחר יותר יהיה קשה לשחזר את התחושה המדויקת. דברים אלה מספקים את הלחלוחית, את התבלין לסיפור.

בפורום "שורשים משפחתיים" מופיעים לעתים סיפורים בעלי עוצמה רבה. תיאור שמבטא התחברות עמוקה ופנימית לשורשים, או רגע מרגש של "נגיעה" בסבים לא מוכרים באמצעות הגעה למקום בו הם חיו, באמצעות קריאת מכתביהם, או תעודות שנשארו. תיעוד רגעי הגילוי מחברים את הקורא עם החוויה של מציאת הבית במובן הגניאולוגי. בסופו של דבר רבים מאתנו חוקרים את השורשים כדי להגיע הביתה.

כידוע לחברי הפורום, מומלץ לערוך רישום מקורות מדויק של קטעי עיתונות וקטעים מצוטטים, של מספרי התיקים בארכיונים וצילומי מסמכים ורשומות. במקרים בהם מכנסים את החומר לספר כדאי לכלול בו בעמודים האחרונים רשימת מקורות לתעודות, לתמונות, למכתבים, למסמכים, למפות וכו' וגם וובליגיורפיה (אתרים מהם אוחזר מידע). זאת על מנת שאם מישהו ירצה להרחיב אי-פעם את המחקר לגבי פרט מסוים – יהיה לו קצה חוט. גם כשמפיקים ספר בהוצאה ביתית צנועה, עדיין כדאי לשמור על סטנדרט מקובל של ספר, בייחוד אם משקיעים מאמצים מרובים כל כך בתחקיר ובאיסוף החומר. לעתים עבודת שורשים אינה נופלת בהיקפה וברמתה מעבודות מחקר אקדמיות, על כן רצוי שגם ארגון רשימת המקורות יעמוד בכללים המקובלים. כדאי גם להוסיף מפתח עניינים ומפתח שמות שבאמצעים שקיימים כיום קל לערוך.

בכתיבה עצמה מומלצת חלוקת החומר לאפיזודות קצרות עם כותרות יצירתיות. לפעמים כדאי להוסיף פה ושם מונחון למילים ומושגים אנכרוניסטיים או שמופיעים בשפה זרה. לפעמים נדרש תרשים של מבנה בית, או מפות נדודים, או קטעי עיתונות מהתקופה: ידיעות ומודעות. על שימוש ביצירות ספרות יש לקבל אישור מאקו"ם.

הטכנולוגיה אמנם מקצרת את תהליכי התחקיר והתיעוד ומקלה על כתיבת הספר, אולם לשם עריכה מקצועית של ספר זיכרונות משפחתי עדיין נדרשת עבודה רבה של אריגת הסיפור לכדי סגה ברורה, לכידה וזורמת. מומלץ מאוד למצוא את הדרך המתאימה לעבודה משותפת של החוקר/ת עם עורכ/ת מקצועי/ת, במטרה להפיק את הספר שיסחוף את קוראיו להרפתקה, שיחדש, שיפתיע, ו... שיעורר בהם את אותה תחושת שייכות על-זמנית שחווה החוקר.

לעיצוב הגרפי חשיבות רבה - עיבוד תמונות איכותי, הקפדה על כתוביות, שמירה על גריד (מבנה) קבוע - כל אלה ועוד הכרחיים בהפקה רצינית של ספר. לספר זיכרונות משפחתי נדרש לעתים עיצוב אקלקטי: סיפור, תמונה וכתובית, מכתב מאותה תקופה, ידיעה מהעיתון, ואולי גם ציטוט מיצירה ספרותית רלוונטית. החלקים השונים הם שיוצרים את השלמות. כל חלק ראוי לקבל את המקום המכובד שלו. אף אחד מהם אינו בא לשרת את האחר, אלא כולם יחד משרתים את מטרת הבאת הסיפור לקורא בדרך האותנטית והנאמנה ביותר. זהו מעין פאזל. לקורא מתאפשרת קריאה מזפזפת, למשל קריאת קטעים מפה ומשם, או דפדוף והצצה על התמונות בלבד. ואם יבחר בכך יוכל לקרוא בלגימה ארוכה את הטקסט הסיפורי מההתחלה ועד הסוף, כמסע בזמן.

עם התפתחות שיטות הדפוס ניתן כיום להדפיס ספר במספר מצומצם של עותקים, ובעלות סבירה. כלומר, במקום להוציא כמה רבבות שקלים ולהיתקע עם ערימות של ספרים במאות עותקים – ההוצאה מסתכמת בכמה אלפים (בהתאם למספר העמודים/ עמודי הצבע/ העותקים) וערכו הסגולי של כל עותק עולה, כמו ליטוגרפיה ממוספרת של יצירת אמנות.

אילת אסקוזידו

המאמר נכתב בעבור פורום שורשים משפחתיים, בפורטל "תפוז".