buy1

 

ebay_paypal

article16השותף הסמוי במערכת - מעורבות הורים בבית הספר

כשהילד שלך בגיל הגן את מתרגלת לקבל דיווחים שוטפים על מצבו. כמעט כל דבר מגיע לאוזנייך, בין אם מדובר בהברקה שהבליחה או בסכסוך כלשהו שהילד היה מעורב בו (ורשמיו לפעמים ניכרים על פניו או גופו, גם אם הוא עצמו שכח כבר כי זה קרה בבוקר, לפני המון זמן). לרוב את גם מתרגלת לתפקד כגורם בר השפעה. בשיח עם המחנכות את מקשיבה, מגיבה, מעלה הצעות שונות ומגלה שאוזנן של גננות כרויה לרעיונות. בעיקר הגננות שנוהגות לבקש את עזרת ההורים.

ברגע שילדך הרך עולה לכיתה א', עלייך להיגמל באחת מההרגל להיות מוזנת באמצעות לוח המודעות, מכתבים או דיווחים מהגננת והסייעת. אם קודם הזדמנת לגן, ראית מה השתנה בו, הבנת מיד מה עומד על סדר היום והתרשמת בעצמך ממערך היחסים – מעכשיו תעלומה גדולה. ההזדמנויות לשיח הדדי בין מחנכים להורים מצטמצמות למינימום. יחסית למדיניות הדלת הפתוחה של הגן – בית הספר די סגור בפני ההורים. וגם אנחנו כהורים, משום מה (אולי זיכרונות אישיים), מדירים רגלינו מבית הספר. הקשר השוטף נשאר בתחום מחברת הקשר, ולרוב את מעדיפה שלא ייכתב בה כלום. לא זכורה לי הפעם שבו כתבה מורה במחברת הקשר "ברצוני ליידע אתכם על הצטיינות בתכם בתחום..." או "בנכם מהווה דוגמה לילדים אחרים בכך ש..." לעומת זאת זכורות לי בהחלט הערות בנוגע לאי הכנת שיעורי בית ולאי הבאת ציוד. לפעמים, רק בשיחת אגב עם הורים אחרים נודע לי על דברים מהותיים שקרו בכיתה או בהפסקה. לא שואלים לדעתך, לא מתייעצים איתך, ואת לא מתאמצת ליזום, נסוגה לענייניך, שולחת את הילד כל בוקר בנשיקה ומקווה לטוב. בקיצור, את די מנותקת.

באמצעות חוזר מנכ"ל תשסב/4 (1 בדצמבר 2001) מודה משרד החינוך בריש גלֵי: "להורים אחריות על חינוך ילדיהם, ויש להם הזכות והחובה להיות שותפים בתהליך החינוכי המתרחש בבית הספר והמשפיע על חיי ילדיהם גם מחוצה לו." וגם קובע כי: "בין מורים להורים רצוי שיתקיים שיתוף פעולה המבוסס על אמון הדדי וכרוך במענה לצרכים ולרצונות של הצדדים. עבודה משותפת של בית הספר וההורים היא חלק בלתי נפרד מיצירת אקלים בית ספר חיובי, התורם להגברת מוטיבציה ללמידה ולשיפור ההישגים הלימודיים, החינוכיים, החברתיים, הערכיים והקהילתיים."

ואכן, מחקרים מעידים כי שיתוף פעולה בין הורים לבין המורים בתהליך הלימודי משפרות את הישגי התלמיד ואת התנהגותו. על התרומה להורים ולמורים כנראה שקשה למצוא מחקרים, אבל אם תשאלו אותי – מעורבות מקרבת אותך לתחום די מעורפל בחיי ילדך, כך שהיא מרגיעה חששות, בונה גשרים נוספים בינך לבין הילד, פותחת בפנייך את האפשרות לסייע לו ממקום של ידע, מספקת תחושת טובה של נתינה רלוונטית ומגבירה את האמון כלפי המוסד החינוכי. לגבי המורים ובית הספר – ההורים הם משאב רב עצמה, המציע סיוע מעשי בתחומים מגוונים, שותף פעיל בשטח שמגויס לפי בקשה. שיתופם עשוי להנעים את האווירה בבית הספר, לשפר את איכויות הביצועים של פרויקטים חינוכיים שונים ובסופו של דבר להפחית שחיקה בקרב המורים.

הידעתם שזכות ההורים להציע תוכניות לימודים למוסד שבו לומדים ילדיהם עד היקף של 25% מתוכנית הלימודים? זכות זו מעוגנת בסעיף 6 לחוק החינוך הממלכתי, התשי"ג-1953. הורים רבים אינם ערים לחוק. תוכנית הלימודים בבתי-הספר אמורה להיות בנויה משני חלקים: תוכנית יסוד – תכנים משותפים לכל מוסדות החינוך בהיקף של 75% מתוכנית הלימודים. ותוכנית השלמה – תוכנית גמישה, שתכניה עשויים להיות שונים במוסדות שונים ובכיתות שונות. היקפה לא יעלה על 25% מתוכנית הלימודים. השר או מיופה כוחו רשאים לקבוע את תוכנית ההשלמה ולאשר תוכנית השלמה שההורים דורשים. פנייה בהצעה להפעיל תוכנית השלמה צריכה להיות חתומה בידי 75% מההורים בכיתה.

תוכנית השלמה נוצרה במטרה להתאים את הלימודים לצרכים של קבוצות אוכלוסייה שונות וכדי לאפשר לזרמים נוספים (מלבד הממלכתי או הממ"ד) להתארגן על בסיס ערכי-אידיאולוגי. מזכיר לכם משהו? דוגמה מוכרת לשימוש בסעיף זה בחוק היא בתי הספר של רשת תל"י (תגבור לימודי יהדות), שראשיתה ב-1976, ההורים יזמו הפעלה של תוכנית השלמה חדשה, ומאז תל"י התרחבה מהתארגנות מקומית של הורים לרשת שלמה של בתי ספר.

"כיום, לנוכח האוטונומיה הרחבה הניתנת לבתי הספר אין מניעה שמנהל ייעתר לבקשה של הורים או ייזום בעצמו הפעלה של תוכנית השלמה, גם אם לא הוגשה בקשה רשמית של 75% מן ההורים בכיתה." כך נכתב במסמך שנערך על ידי יהודה טרואן, חבר צוות מחקר ומידע של הכנסת, ונסמך על ידע עשיר מאוד בתחום. "קבוצה של הורים שמבקשת להשפיע על תוכנית הלימודים יכולים לעשות זאת ישירות מול בית הספר. כשהדבר קורה מתוך שיתוף פעולה מקומי בין ההורים לבית הספר, הוא אינו מצריך אישור של דרגים גבוהים יותר וההליך של אישור תוכנית ההשלמה בידי השר הוא מיותר."  

לסיכום, זכותנו הדמוקרטית להיות מעורבים בחינוך ילדינו. החוק אפילו מאפשר לנו ההורים להשפיע על תוכנית הלימודים. בשעה שנבנים מנגנוני השיתוף, כדאי לקחת כל זאת בחשבון..

אילת אסקוזידו