חרוזים בשרשרת

רואים את השרשרת התמימה הזאת?

32 חרוזי טורקיז ואין אחד זהה למשנהו. זו השרשרת של נילי. שמעו סיפור...

בשנת 1947 הגיעו כמה צעירים, ניצולי שואה, והתמקמו לזמן מה בבית הסבים של נילי כגשר להתאקלמות במולדת החדשה. יש להניח שמוצאם היה ממרמורש, ועל סמך היכרות מוקדמת בין המשפחות מצאו ברחובות משפחה מארחת, פינה חמה. המשפחה של נילי עלתה כבר ב-1935 והספיקה להכות שורש באדמת רחובות.

הצעירים היו אודים מוצלים מאש, שרידים יחידים למשפחות מפוארות.

מלחמת העצמאות ובתוכה קרבות לטרון קראו כל צעיר לנשק, להגן על היישוב, והעולים החדשים מיהרו להתנדב. כידוע, דם רב נשפך על לטרון. אחד מהנופלים הותיר אחריו תיבת עץ קטנה עם חפצים אישיים. באין קרובי משפחה ידועים, התיבה נשלחה לכתובת האחרונה, לבית הסבים של נילי ברחובות. חודשים אחדים נותרה סגורה, אוצרת יגון, במרפסת. בגשם הראשון הוכנסה פנימה ונפתחה.

זה קרה לפני 70 שנה, כשליקטו אצבעותיה הקטנות של נילי בת הארבע, את החרוזים. הם היו מפוזרים בין חפצים אחרים, והיא אספה אותם לתוך קופסה. השנה עברה דירה ומצאה את הקופסה, ולאחרונה הכינה מהן שרשרת, אותה היא עונדת ומספרת את סיפורה.

חיילים בודדים – נצר אחרון

לוגו של וואטסאפ