האם אני יכולה לעשות זאת בעצמי?

לדעתי, רצוי שתעשי זאת בעצמך. מי שרוצה, יכול ואוהב לכתוב – מוטב שיעלה את סיפורו על הכתב בעצמו. זו הדרך האותנטית והאמינה ביותר לכתוב ביוגרפיה. אומר זאת בלשון נקבה אבל הדברים מכוונים גם לגברים, כמובן.

אחרי שסיימת לכתוב – מומלץ מאוד שתיתני את כתב היד לקריאה של בני משפחה או חברים, כדי שיגיבו, יעירו, יזכירו לך סיפורים שנשכחו. אחר כך עלייך לערוך את כתב היד, אל תגישי לקוראים שלך טיוטה. נקי טעויות לשוניות ושגיאות כתיב, שפרי ניסוח, תבהירי את מה שלא מספיק ברור, דייקי את העובדות, כתבי כך שהסיפורים יעוררו עניין, שהקוראים ייהנו ויישאבו פנימה, שלא יוכלו להניח את הספר מידיהם. זכרי שהספר שלך יהווה חלק מהתיעוד המשפחתי, בעתיד יצטטו מתוכו, יתבססו עליו.

אם תחליטי להעביר את כתב היד לעריכה מקצועית – עריכת תוכן ולשון (החלטה נבונה, אגב), סביר להניח שתקבלי שאלות, תתבקשי להסביר עניינים מסוימים, לפרט, להרחיב, ואולי במקרים אחרים יציעו לך לקצר או להדק את הסיפור. נכונה לך עוד עבודה, אבל זו העת להשקיע בכל שורה, בכל עמוד. בעזרת אנשי מקצוע - תשפרי את קריאוּת הספר, ותגדילי את סיכויו להגיע ללבם של הקוראים.

בהצלחה!

פוסטים נוספים

‏2 תגובות

  1. רינת קרקובסקי ב- 11 באוגוסט 2019 בשעה 21:40

    עובדת עכשיו על כמה טקסטים ואת נתת פה טיפים חשובים ומעולים לכל יוצר תוכן שידייקו לי את העבודה. תודה :)!

    • אילת אסקוזידו ב- 16 באוגוסט 2019 בשעה 14:32

      תודה, רינת אהובה! שימחת אותי.



השאר תגובה





תוכן מוגן - לא ניתן להעתיק!

צרפי אותי לרשימת התפוצה לקבלת הצעות וטיפים לתיעוד